במקום פסידא — עביד איניש דינא לנפשיה — תשובות למורה

מקור: חוברת מורה עמ׳ 19

חלק א׳ — פענוח כתב רש״י

1. אמר ליה מאה פנדי בפנדא למחייה אפילו למאן דאמר לא מהגמרא שלנו (1)
2. עביד איניש דינא לנפשיה במקום פסידא עביד איניש דינא מהגמרא שלנו (2)

חלק ב׳ — פיסוק

התשובון:

אמר ליה: מאה פנדי בפנדא למחייה! אפילו למאן דאמר לא עביד איניש דינא לנפשיה — במקום פסידא, עביד איניש דינא לנפשיה.

הסבר: כלל 1 (אומר): ״אמר ליה״ — נקודתיים. הקריאה ״מאה פנדי בפנדא למחייה״ — סימן קריאה. ״למאן דאמר״ — הפניה לדעה. הקו המפריד — בין התנאי (״במקום פסידא״) לדין. כל הקטע ארמית — שפת הסיפור והפסיקה בבבל.

חלק ג׳ — שאלות

1. ספר את מעשה הבאר: מי פגע במי, ומה עשה הנפגע? איתור

התשובה בסיכום שעל הלוח.

2. מה פירוש ״עביד איניש דינא לנפשיה״? תרגם מילה במילה. הבנה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

3. מהו התנאי שבו הכול מודים שמותר — ומדוע דווקא אז? הבנה

במקום פסידא — כי עד שילך לבית דין ההפסד כבר ייגרם

4. מה ההבדל בין ״עושה דין לעצמו״ לבין נקמה? נסח את הגבול. חשיבה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

הסיכום שעל הלוח

1. המעשה: באר של שני שותפים, שכל יום דלה ממנה אחד מהם. בא אחד ודלה ביום שאינו שלו. חברו התרה בו — ולא השגיח. נטל את קת המעדר והכהו.
2. רב נחמן פסק: ״מאה פנדי בפנדא למחייה!״ — אפילו מאה מכות מותר היה לו.
3. אפילו למאן דאמר לא עביד איניש דינא לנפשיה (אדם אינו עושה דין לעצמו) — במקום פסידא (במקום הפסד) עביד איניש דינא לנפשיה.
4. כלומר: כשההפסד נגרם עכשיו ואין זמן לבית דין — מותר לאדם להגן על ממונו בכוח.

נקודת קושי צפויה

סוגיה חינוכית נפיצה: תלמידים עלולים לשמוע כאן הכשר לאלימות (״מותר להרביץ למי שלוקח לי!״). לתחום מיד: מדובר במצב שבו נגזל ממון על ידי מעוול מתמשך, אחרי התראה, כשאין דרך אחרת — ובית הדין קובע בדיעבד אם צדק. בכיתה ובחצר — הדרך היא מורה או מבוגר, לא ידיים. שווה לעצור על זה בשיעור.