המכסה בורו בדליו של חברו — תשובות למורה

מקור: חוברת מורה עמ׳ 46

חלק א׳ — פענוח כתב רש״י

1. אמר רבינא זאת אומרת המכסה בורו בדליו של חברו ובא מהגמרא שלנו (1)
2. בעל דלי ונטל דליו חייב בעל הבור פשיטא מהו דתימא מהגמרא שלנו (2)

חלק ב׳ — פיסוק

התשובון:

אמר רבינא, זאת אומרת: המכסה בורו בדליו של חברו, ובא בעל דלי ונטל דליו — חייב בעל הבור. פשיטא! מהו דתימא: התם הוא דלא הוי ידע ליה — דלודעיה, אבל הכא דידע ליה — הוה ליה לאודועיה; קא משמע לן.

הסבר: ״זאת אומרת״ — הסקת מסקנה ממקור (נקודתיים). ״פשיטא!״ — תמיהה בסימן קריאה. ואז התבנית המלאה ״מהו דתימא… קא משמע לן״ שפגשנו במשנה א׳ יחידה ג׳ — הפעם בגרסה מורחבת עם השוואת ״התם… אבל הכא…״: קווים מפרידים ונקודה-פסיק.

חלק ג׳ — שאלות

1. מהו דין המכסה בורו בדליו של חברו — ומדוע? איתור

התשובה בסיכום שעל הלוח.

2. מדוע הגמרא מקשה ״פשיטא״ — ממה זה כבר נובע? הבנה

מכותל בריא — הנוטל את שלו אינו חייב בשביל המזיק

3. שחזר את שלוש חוליות התבנית: פשיטא ← מהו דתימא ← קא משמע לן. מבנה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

4. האם מוסרית היה ראוי שבעל הדלי יודיע? הבחן בין חובה משפטית לחובה מוסרית — וזכור ״חייב בדיני שמים״. חשיבה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

הסיכום שעל הלוח

1. אמר רבינא, זאת אומרת (מהברייתא הקודמת נובע): המכסה בורו בדליו של חברו, ובא בעל דלי ונטל דליו — חייב בעל הבור (הכיסוי ״נעלם״ לו — ובעל הבור שלי, ואחריותו לוודא כיסוי אמיתי).
2. פשיטא! — הרי זה מובן מאליו!
3. מהו דתימא: התם בעל הכותל לא ידע מי הצניע — ולכן לא הודיעו; אבל הכא ידע ליה (בעל הדלי יודע של מי הבור) — הוה ליה לאודועיה (היה לו להודיעו, ואולי יתחייב) — קא משמע לן (בכל זאת: בעל הבור חייב).

נקודת קושי צפויה

התבנית פשיטא ← מהו דתימא ← קא משמע לן מופיעה כאן בצורתה המלאה והקלאסית — יחידה מושלמת לתרגול המבנה. הסברה עצמה עדינה (חובת היידוע): להצניע אותה אם הזמן קצר, והעיקר — התבנית. תלמיד שמזהה אותה יזהה אותה בכל הש״ס.