מפקיר נזקיו — ההכרעה — תשובות למורה
מקור: חוברת מורה עמ׳ 42
חלק א׳ — פענוח כתב רש״י
- ומי אמר רבי יוחנן הכי והתנן המצניע את הקוץ ואת הזכוכית
מהגמרא שלנו (1) - והגודר גדרו בקוצים וגדר שנפל לרשות הרבים והוזק בהן
מהגמרא שלנו (2)
חלק ב׳ — פיסוק
התשובון:
ומי אמר רבי יוחנן הכי? והתנן: המצניע את הקוץ ואת הזכוכית, והגודר גדרו בקוצים, וגדר שנפל לרשות הרבים, והוזק בהן אחר — חייב בנזקו! לא קשיא: הא דידיה, הא דרביה.
הסבר: ״ומי אמר… הכי?״ — תמיהה על אמורא מדבריו (סימן שאלה); ״והתנן״ — קושיה ממשנה (עיגול), מסתיימת בסימן קריאה. ״לא קשיא: הא… הא…״ — חלוקה בין שני מקורות: נקודתיים, ופסיק בין ה״הא״-ים. קטע שכולו מונחי תשובון — מושלם לקראת מבחן.
חלק ג׳ — שאלות
1. כיצד נסגר זיהוי הדעות — מי המחייב ומי הפוטר? איתור
התשובה בסיכום שעל הלוח.
2. איזו קושיה עולה על רבי יוחנן ממשנת המצניע — וכיצד מיושבת? הבנה
המשנה כרבי ישמעאל רבו — הא דידיה, הא דרביה
3. ״הא דידיה, הא דרביה״ — האם מותר לאמורא לחלוק על רבו? מה זה מלמד? חשיבה
התשובה בסיכום שעל הלוח.
4. סכם את כל מהלך ״מפקיר נזקיו״ (יחידות י״א–י״ד) בתרשים: מחלוקת ← זיהוי ← סתירה ← תירוץ ← הכרעה. מבנה
התשובה בסיכום שעל הלוח.
הסיכום שעל הלוח
- ומדרבי אלעזר אמר חייב — רבי יוחנן אמר פטור (משזוהה המחייב, ממילא זוהה הפוטר).
- קושיה על רבי יוחנן: והתנן: המצניע את הקוץ ואת הזכוכית… והוזק בהן אחר — חייב בנזקו (משנתנו הבאה!) — והרי זה מפקיר נזקיו!
- והתירוץ: ההיא משום רבי ישמעאל היא (כשיטת רבו), לא קשיא: הא דידיה, הא דרביה — זו שיטתו שלו וזו שיטת רבו.
- להלכה: נפסק כרבי אלעזר — מפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה חייב (רמב״ם): היוצר מכשול אחראי לו גם אם ״ויתר״ עליו.
נקודת קושי צפויה
״הא דידיה הא דרביה״ פותחת שאלה חינוכית עמוקה: רבי אלעזר מוסר את שיטת רבו רבי ישמעאל — ובעצמו סובר אחרת. מותר לתלמיד לחלוק על רבו — בכבוד, בכללים, ואחרי ששימש אותו. חיבור יפה לסוגיות כבוד הרב שנלמדו בקידושין. וחשוב לסיים בהלכה הפסוקה — מפקיר נזקיו חייב — שהתלמידים לא יישארו ״תלויים״.