רבי אלעזר ורבי יוחנן — באיזה זמן המחלוקת? — תשובות למורה

מקור: חוברת מורה עמ׳ 38

חלק א׳ — פענוח כתב רש״י

1. רבי אלעזר אמר בשעת נפילה מחלוקת אבל לאחר נפילה דברי מהגמרא שלנו (1)
2. הכל פטור מאי איכא רבי מאיר דמחייב אלא מאי דברי הכל מהגמרא שלנו (2)

חלק ב׳ — פיסוק

התשובון:

רבי אלעזר אמר: בשעת נפילה מחלוקת. אבל לאחר נפילה — דברי הכל פטור? והא איכא רבי מאיר דמחייב! אלא מאי — דברי הכל חייב? והא איכא רבנן דפטרי!

הסבר: כלל 1: ״רבי אלעזר אמר״ — נקודתיים. ואז תבנית ״ממה נפשך״ חוקרת: שתי אפשרויות, כל אחת בסימן שאלה — ושתיהן נדחות בסימן קריאה. ״אלא מאי״ — מעבר לאפשרות השנייה. תבנית שחוזרת פעמיים ברצף בסוגיה — מי שפיצח את הראשונה יפסק את השנייה לבד.

חלק ג׳ — שאלות

1. מה אמר רבי אלעזר ומה אמר רבי יוחנן — ובמה שניהם מסכימים אחרי התירוץ? הבנה

שניהם מתפרשים כ״אף״ — והמחלוקת בשני הזמנים, כאביי

2. שחזר את מבנה הקושיה הכפולה: ״דברי הכול פטור? והא איכא… דברי הכול חייב? והא איכא…״ מבנה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

3. מה ההבדל בין ״מפקיר נזקיו דהכא״ ל״מפקיר נזקיו דעלמא״? הבנה

דהכא — אחרי אונס, פטור לרבנן; דעלמא — מפקיר סתם, חייב לכולם

הסיכום שעל הלוח

1. רבי אלעזר אמר: בשעת נפילה מחלוקת. ומקשה הגמרא: אבל לאחר נפילה מאי — דברי הכול פטור? והא איכא רבי מאיר דמחייב! והא איכא רבנן דפטרי!
2. התירוץ: מאי ״בשעת נפילה״ — אף בשעת נפילה, וקא משמע לן כדאביי (המחלוקת בשני הזמנים — כמו שיפה אביי).
3. ורבי יוחנן אמר: לאחר נפילה מחלוקת — ובאותו מבנה בדיוק: מקשים משני הצדדים, ומתרצים: אף לאחר נפילה.
4. החידוש של רבי יוחנן: מפקיר נזקיו דהכא (שנעצרו באונס) — פטרו רבנן; אבל מפקיר נזקיו דעלמא — מחייבי (סתם מפקיר מכשול — חייב לכל הדעות).

נקודת קושי צפויה

יחידה טכנית: שני אמוראים שמתבררים כאומרים אותו דבר (״אף״). הסיפור הפדגוגי הוא דרך הלימוד: הגמרא לא מוותרת על אף ניסוח עד שנבחן משני צדדיו. למעשה — זו חזרה כפולה על מפת אביי, ולכן הזדמנות לחיזוק הטבלה מיחידה ח׳ במקום ללמד כותרת חדשה.