הברייתא — נשברה כדו ולא סילקה, נפלה גמלו ולא העמידה — דף עבודה

חלק א׳ — פענוח כתב רש״י

העתיקו כל שורה לכתב רגיל. היעזרו בטבלת האותיות (חוברת תלמיד, עמ׳ 22).

משפט 7 בחוברת

חלק ב׳ — פיסוק

העתיקו את הקטע ופסקו אותו לפי שלושת כללי הפיסוק.

והתניא נשברה כדו ולא סלקה נפלה גמלו ולא העמידה רבי מאיר מחייב בהזיקן וחכמים אומרים פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים

לפי איזה כלל פיסקתם? (אומר · מעבר שפה · מונחי דיון)

חלק ג׳ — שאלות

1. מהם שני המקרים בברייתא — ומה מוסיף מקרה הגמל על מקרה הכד?

2. ״פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים״ — מה משמעות החיוב הזה? מי ״גובה״ אותו?

3. מה הקושי בהעמדת ״נפלה גמלו״ בשעת נפילה — וכיצד תירצה הגמרא?

4. ״חייב בדיני שמים״ — תן דוגמה מחיינו למצב שפטור בו ״בבית משפט״ אבל חייב במצפון.