הברייתא — נשברה כדו ולא סילקה, נפלה גמלו ולא העמידה — תשובות למורה

מקור: חוברת מורה עמ׳ 37

חלק א׳ — פענוח כתב רש״י

1. פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים משפט 7 בחוברת

חלק ב׳ — פיסוק

התשובון:

והתניא: נשברה כדו ולא סלקה, נפלה גמלו ולא העמידה — רבי מאיר מחייב בהזיקן, וחכמים אומרים: פטור מדיני אדם, וחייב בדיני שמים.

הסבר: ״והתניא״ — הבאת ברייתא (עיגול + נקודתיים). מבנה מחלוקת תנאים: שני המקרים בפסיק, קו מפריד לפני הדעות, ״וחכמים אומרים״ — נקודתיים (כלל 1). הצמד ״פטור מדיני אדם, וחייב בדיני שמים״ — פסיק ביניהם: שני משפטי דין שונים על אותו אדם.

חלק ג׳ — שאלות

1. מהם שני המקרים בברייתא — ומה מוסיף מקרה הגמל על מקרה הכד? איתור

התשובה בסיכום שעל הלוח.

2. ״פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים״ — מה משמעות החיוב הזה? מי ״גובה״ אותו? הבנה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

3. מה הקושי בהעמדת ״נפלה גמלו״ בשעת נפילה — וכיצד תירצה הגמרא? הבנה

אם יש דרך אחרת — פושע; אין דרך — אונס; והועמד: נתקל הוא ונתקל בו הגמל

4. ״חייב בדיני שמים״ — תן דוגמה מחיינו למצב שפטור בו ״בבית משפט״ אבל חייב במצפון. חשיבה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

הסיכום שעל הלוח

1. והתניא: נשברה כדו ולא סילקה (ולא פינה את השברים), נפלה גמלו ולא העמידה — רבי מאיר מחייב בהזיקן, וחכמים אומרים: פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.
2. הגמרא: ומדמתניתין בתרתי — ברייתא נמי בתרתי (כשם שהמשנה בשני זמנים, גם הברייתא).
3. אבל קשה: כד — אפשר בשני הזמנים; גמל — לאחר נפילה שייך (מפקיר נבלתו), אבל בשעת נפילה היכי משכחת לה? (איך ייתכן שנפילת הגמל עצמה תזיק בלי פשיעה?)
4. אמר רב אחא: כגון שעברה בנהר במקום מדרון (שרעתא דנהרא), והגמרא מעמידה: דאתקיל ואתקילה ביה גמלא — הוא נתקל, והגמל נתקל בו.

נקודת קושי צפויה

״חייב בדיני שמים״ הוא מושג זהב חינוכי — יש רובד אחריות שמעל הדין: מה שאי אפשר לתבוע, עדיין חובה מוסרית להשיב. לעצור עליו, גם על חשבון פרטי הגמל. ולמתקדמים: זו ההוכחה שהייתה חסרה ביחידה ז׳ — שאונס פטור גם בנזיקין.