הסבר אביי — נתקל פושע ומפקיר נזקיו — תשובות למורה

מקור: חוברת מורה עמ׳ 36

חלק א׳ — פענוח כתב רש״י

1. נתקל פושע הוא – מר סבר פושע הוא ומר סבר לאו פושע הוא משפט 5 בחוברת
2. מפקיר נזקיו – מר סבר חייב ומר סבר פטור משפט 6 בחוברת

חלק ב׳ — פיסוק

התשובון:

אלא אמר אביי: בתרתי פליגי — פליגי בשעת נפילה, ופליגי לאחר נפילה. פליגי בשעת נפילה — בנתקל פושע: מר סבר, נתקל פושע הוא; ומר סבר, נתקל לאו פושע הוא.

הסבר: ״אלא אמר אביי״ — מפנה בסוגיה (כלל 1 — נקודתיים). ״מר סבר… ומר סבר…״ — תבנית הצגת שני צדדים אנונימית (מר = החכם הזה): פסיק אחרי ״סבר״, נקודה-פסיק בין הצדדים. ״בתרתי פליגי״ — ביטוי מבני שכדאי להקיף — הוא המפתח לכל הסוגיה.

חלק ג׳ — שאלות

1. מהם שני הצירים שאביי מזהה במחלוקת? איתור

התשובה בסיכום שעל הלוח.

2. הסבר את הסברה ״נתקל פושע הוא״ — ואת הסברה שכנגד. הבנה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

3. מהו ״מפקיר נזקיו״? צור דוגמה משלך. הבנה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

4. כיצד מדייק אביי מכפילות לשון המשנה (״במים… בחרסית״) את שני הזמנים? מבנה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

הסיכום שעל הלוח

1. אלא אמר אביי: בתרתי פליגי (בשניים נחלקו) — בשעת נפילה, ולאחר נפילה.
2. בשעת נפילה — בנתקל פושע: מר סבר נתקל פושע הוא (מי שנתקל פשע, כי היה עליו להיזהר), ומר סבר לאו פושע הוא.
3. לאחר נפילה — במפקיר נזקיו: הכד כבר נשבר והחרסים מונחים — מר סבר מפקיר נזקיו חייב ומר סבר פטור.
4. וההוכחה: מדקתני תרתי — ״הוחלק אחד במים או שלקה בחרסית״ — שני המקרים הם שני הזמנים: במים = בשעת נפילה, בחרסית = לאחר נפילה.

נקודת קושי צפויה

״נתקל פושע״ נשמע אכזרי לתלמידים (״מה, כל מי שנופל אשם?!״). לדייק: השאלה היא על מי מגלגלים נזק שנגרם לצד שלישי — לא האשמת הנופל עצמו. ואת שני הצירים חובה לצייר כטבלת 2×2 (שעת נפילה / אחריה × ר״מ / ר״י) — זו של יחידה ו׳ מורחבת. תלמיד עם הטבלה ביד ינווט בשלוש היחידות הבאות בקלות.