מחלוקת רב ושמואל — חייב מדין שור או מדין בור? — תשובות למורה

מקור: חוברת מורה עמ׳ 30

חלק א׳ — פענוח כתב רש״י

1. מכדי אבנו סכינו ומשאו מבורו למדנו וכולן אני קורא מהגמרא שלנו (1)
2. בהן שור ולא אדם חמור ולא כלים והני מילי לענין קטלא מהגמרא שלנו (2)

חלק ב׳ — פיסוק

התשובון:

מכדי אבנו סכינו ומשאו — מבורו למדנו, וכולן אני קורא בהן: ״שורי״ — ולא אדם, ״חמורי״ — ולא כלים. והני מילי לענין קטלא, אבל לענין נזקין — אדם חייב, וכלים פטורין.

הסבר: ״מכדי״ — פתיחת הנחת יסוד (עיגול). הדרשות ״שור — ולא אדם, חמור — ולא כלים״ — ציטוט במירכאות וקו מפריד לפני המיעוט. ״והני מילי״ — צמצום הדין: פסיק מפריד בין תחום המיתה לתחום הנזיקין.

חלק ג׳ — שאלות

1. מה ההבדל בין נזקי ״בור״ לנזקי ״שור״ לעניין כלים? איתור

בור פטור על כלים; שור (ממונו) חייב

2. מהי שיטת שמואל — מאיזה אב נלמדים אבנו סכינו ומשאו? הבנה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

3. מהו חידושו של רב — ומה הדין כשלא הפקיר? הבנה

לא הפקיר — ממונו הוא וחייב כשור

4. נסח את הנפקא-מינה: באיזה מקרה בדיוק יחלקו רב ושמואל בדין? מבנה

התשובה בסיכום שעל הלוח.

הסיכום שעל הלוח

1. רקע: בור פטור על כלים (״שור — ולא אדם, חמור — ולא כלים״); שור (ממונו שהזיק) — חייב על הכול.
2. שמואל: אבנו סכינו ומשאו שהניחם בראש הגג — מבורו למדנו (דינם כבור): לעניין מיתה — פטור על אדם, אבל לעניין נזקין — אדם חייב, וכלים פטורים.
3. רב: היכא דאפקרינהו (כשהפקירם) — דינם כבור; אבל היכא דלא אפקרינהו — ממונו הוא (חייב מדין שור, גם על כלים).
4. נפקא מינה גדולה: ניזוקו כלים מהחרסים — לרב (בלא הפקיר) חייב, לשמואל פטור.

נקודת קושי צפויה

היחידה הזו היא הבסיס לכל משנה ב׳ — בלעדיה שום דבר בהמשך לא יובן. חובה לוודא שהתלמידים שולטים ברקע מפרק א׳ (ארבעה אבות נזיקין, פטורי בור) לפני שנכנסים. מומלץ לפתוח טבלת שור/בור על הלוח (מי חייב על מה) ולהשאיר אותה שם לאורך כל לימוד המשנה.