כתב רש״י — תשובות למורה

חלק א׳

1. על שם הפירוש שהודפס בו לרוב. זהו כתב דפוס שבחרו המדפיסים הראשונים — לא כתב ידו של רש״י. השם ניתן בדיעבד.
2. רש״י בצד הפנימי (צמוד לתפר הספר), תוספות בצד החיצוני.
3. באותו כתב רש״י. זו הנקודה שהכי מפספסים: הכתב אינו מבדיל בין השניים — המיקום מבדיל.

חלק ב׳ — פענוח

מתוך תרגול הפענוח שבחוברת (עמ׳ 56):

1. המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה - פטור
2. ואם הוזק בה - בעל החבית חייב בנזקו
3. פתח בכד וסיים בחבית - דיוק הגמרא בלשון המשנה
4. היינו כד היינו חבית - למאי נפקא מינה למקח וממכר
5. נתקל פושע הוא - מר סבר פושע הוא ומר סבר לאו פושע הוא
6. מפקיר נזקיו - מר סבר חייב ומר סבר פטור

בחוברת יש 18 משפטים. 1–6 מספיקים לשיעור; השאר — תרגול עצמי לאורך הפרק.

חלק ג׳ — דיבור המתחיל

1. תלוי במהדורה — בדוק מול הגמרא שלך.

2. הפירוש עצמו. המבנה הקבוע: ציטוט קצר → קו מפריד → פירוש.

3. התשובה המבוקשת: רש״י מפנה אותנו לגמרא כי המשנה נתנה דין בלי טעם — הטעם יתברר בסוגיה.

   זו הפעם הראשונה שהתלמידים רואים שרש״י מפנה הלאה במקום לפרש. שווה לעצור על כך: זה סימן שהסוגיה עומדת לעסוק בדיוק בשאלה הזו.

שאלת סיכום

התשובה המבוקשת: כדי שהקורא יבחין מיד מה לשון הגמרא ומה פירוש עליה — הבחנה ויזואלית מיידית.

תשובות טובות נוספות: שלא יתערבב פירוש עם מקור · שיקולי מקום והדפסה בשוליים.

מה לא לקבל בלי תיקון: ״כי זה כתב היד של רש״י״ — זו בדיוק התפיסה שהשיעור בא לתקן.